בית מדרש יונתי הוא בית המדרש המקומי של קהילת המדרשה, הפועל לאורך השנה במספר מוקדים בארץ.

זהו מרחב ללימוד ולפיתוח הגות יהודית המבקשת לתת מענה לערכים של שלום, שוויון ופיוס, ולשאול כיצד הם צומחים מתוך המקורות, המסורת והאמונה שלנו.

בית המדרש מבקש גם להדהד את המפגש שבין הלימוד לבין הפעילות בשטח — להביא אל בית המדרש את השאלות שעולות מתוך המציאות והעשייה שלנו, ולצאת ממנו בחזרה אליהן עם שפה, עומק וכלים חדשים.

בשנתיים האחרונות פעל בית המדרש בשני מוקדים, בירושלים ובתל אביב–יפו, במתכונת של סדרות לימוד משותפות לאורך השנה. בשנה האחרונה עסק בית המדרש בירושלים בנושא גאולה, ובתל אביב–יפו בנושא שאלת הרוע. סביב הנושאים הללו למדנו יחד ממקורות יהודיים והגותיים שונים וביקשנו לפגוש דרכם את השאלות שמעסיקות את הקהילה ואת המציאות שבתוכה אנחנו פועלות.

השנה אנחנו מרחיבות את בית המדרש לבאר שבע ולחיפה, ובמקביל עוברות למודל של חבורות לימוד קטנות וקבועות, בהובלת אנשים מתוך הקהילה. המעבר לחבורות מאפשר לימוד תדיר, אינטימי ומעמיק יותר סביב ספר, הוגה או סוגיה, ומציע מגוון דרכי כניסה אל השאלות שמעסיקות אותנו — דרך הגות פוליטית וביקורתית, חסידות, קבלה, תלמוד ותפילה. המשותף לכולן הוא הניסיון להעמיק בשאלות של אמונה, מוסר ואחריות, ולברר את הקשר שבין התורה שאנחנו לומדות לבין העולם שאנחנו מבקשות לפעול בו.

השנה יפעלו תשע חבורות בארבע ערים:

חבורות ירושלים

בגידת הרבנים: בחזרה לבית המדרש

בהובלת רועי קלייטמן ואריאל שוורץ

אחרי שנים שבהן התאכזבנו שוב ושוב מרבים מהרבנים שגדלנו עליהם ומהתורות שנשאנו אליהן עיניים, החבורה מבקשת לחזור אל בית המדרש ולשאול מחדש את שאלות היסוד. נלמד ממבט ביקורתי את התורות והרעיונות שעיצבו את הציונות הדתית — מהרב קוק והרב שג״ר ועד הרב פרומן, ישיבת עתניאל ותנועת המקדש — וננסה לחלץ מתוכם תורת חיים לזמן הזה.

חבקו״ק — חב״ד, ברסלב, קוק

בהובלת טפת הכהן־ביק ושרגא ביק

לימוד מעמיק בשלושה מן הזרמים המחשבתיים המשפיעים ביותר על החשיבה הדתית והפוליטית בישראל כיום: חב״ד, ברסלב ותורת הרב קוק. דרך המקורות עצמם נבחן שאלות של משיחיות, כוח, כאב, כיסופים והיחס לגויים, וננסה להציע קריאות תורניות ופוליטיות מחודשות לתורות שממשיכות לעצב את המרחב הישראלי.

אגדות חורבן ממסכת גיטין

בהובלת אילה חן עטקין

השנים האחרונות הפגישו אותנו עם אסון, חורבן ואובדן, לצד יופי, אהבה ושותפות. החבורה תחזור אל אגדות מסכת גיטין, ובמרכזן אגדות החורבן, בחיפוש אחר שפה יהודית שאפשר לחשוב ולהרגיש דרכה את המציאות שאנחנו חיות בתוכה.

הרב אשלג — חברה וקבלה

בהובלת ברק ברנע

לימוד ב״פתיחה לחכמת הקבלה״ של הרב אשלג לאור תפיסתו החברתית ועיסוקו בסוציאליזם. דרך כתביו נבחן את החיבור שבין חכמת הקבלה, ערבות וצדק חברתי, ונשאל כיצד תפיסתו החברתית מתבטאת במושגי היסוד של עולמו הקבלי. החבורה מתאימה גם למי שאין לה רקע קודם בקבלה.

שורשים של צדק: חברה, אדמה וקהילה בסדר זרעים בתלמוד הירושלמי

בהובלת ענבל נאמן

קריאה במסכתות פאה, שביעית וביכורים מתוך התלמוד הירושלמי, החושפת בתוך הלכות החקלאות דיון עמוק בבניית קהילה, צדק חברתי ודאגה לחלש. דרך הלימוד נבקש לחזור לשורשים של החקלאות היהודית ולחשוב מתוכם גם על העבודה שלנו כיום לצד שותפים חקלאים פלסטינים.

חבורות תל אביב–יפו

פנקסי יפו: התבוננות בהגותו הגנוזה של הרב קוק דרך ״שמונה קבצים״

בהובלת ניצן מכליס וישראל עמנואל

בשנות כהונתו כרבה של יפו כתב הרב קוק פנקסים אישיים שעסקו בשאלות רוחניות, קיומיות, לאומיות ופוליטיות, ושנים רבות נותרו גנוזים. דרך קריאה צמודה ב״שמונה קבצים״ נצלול לעולמו הפנימי של הראי״ה ונבחן את הקשר שבין הגותו לבין הציונות הדתית שצמחה ממנה והמרחב שבו אנחנו חיות היום.

דו־לאומיות כעמדה אמונית

בהובלת אמנון רז־קרקוצקין (נונו)

החבורה תעסוק בדו־לאומיות לא כ״פתרון״ פוליטי, אלא כמסגרת של אחריות וכעמדה יהודית המבוססת על ההכרה שאי אפשר לחשוב על ישראל ללא פלסטין ועל פלסטין ללא ישראל. דרך מקורות יהודיים, פלסטיניים והגותיים נברר שאלות של לאומיות, גלות, ריבונות, שיבה וקיום משותף, ונבקש לחשוב על האפשרות של קיום יהודי המבוסס על שוויון והכרה בפלסטינים.

חבורת באר שבע

יותר אמיתי מאמיתי

בהובלת עמרי שמש, לאה שקדיאל, חיים וייס ומרצים נוספים

מה קורה כאשר סמלים ודימויים מפסיקים רק לייצג את המציאות והופכים לחלק ממנה? החבורה תעסוק בטשטוש הגבולות שבין המציאותי לדמיוני וביחסים שבין אנשים, סמלים ואמת. דרך מקורות פילוסופיים והגותיים, יהודיים ואחרים, נבחן גם את הקשר שבין התהליכים המעניקים לסמלים את כוחם לבין מדיה ותהליכים כלכליים וחברתיים.

חבורת חיפה

תפילה: אדם • רוח • מעשה — לאור הגותו של הרב השל

בהובלת יקיר רנבאום, גוני שריד וסתיו סלפטר

בתקופה של ניכור בין אדם למקום ובין אדם לחברו, החבורה תבקש לברר את המפגש שבין האדם לרוח ואת האופן שבו מפגש זה יכול להשפיע על ההתנהלות והפעולה שלנו במציאות. הלימוד יתבסס על קטעים מספרו של אברהם יהושע השל, ״התפילה״, וילווה במרצות ומרצי אורח לאורך הסמסטר.